מלוחייה

מלוחייה

המלוחייה הוא מאכל פלסטינאי מקומי. הערבים שחיים כאן מכינים אותו עד היום. סבתא של אמא שלי נולדה בחיפה, עברה לצפת. ובבגרותה חיה ביפו- תל אביב. המלוחייה גדל בקיץ וניתן להשיג אותו עד היום בשוק עליה ביפו. כדי להנות ממנו גם בחורף נהגו לייבש אותו ולהכין ממנו תבשיל עיסתי. החוויה של הכנת המלוחייה והאכילה שלו זכורה לאמא כחוויה מרתקת ומלאת אהבה. כשהבנים שיחקו בכדור ורצו תוך כדי לסבתא שתאכיל אותם ותניח את ה"ראמס" על לשונם. סבתא דיברה ערבית ונהגה לומר: "תעל תוכול מלוחייה" (בוא תאכל מלוחייה) והילדים היו רצים לסבתא האהובה. המלוחייה הוא מאכל מצרי גם. המצרים בניגוד לתושבי הארץ קוצצים את העלים ולא טוחנים אותם והתוצאה היא: מרק יותר דליל.

שאמא שלי הייתה כבת 5 למדינה מלאו כבר 9.  היא נולדה ברחוב אילת בתל אביב בשנת 1956. לאמא זיכרון מיוחד מגיל זה. היא מספרת על סבתא אסתר שיצאה כמידי שבוע ביום חמישי לשוק עליה ביפו לקנות 7 ק"ג של עלי מלוחייה. סבתא נהגה להזמין את כל נשות המשפחה לפטפט, לשוחח ולהשיל את העלים מהגבעולים. הייתה זו שעה של שיחות על הא ועל דא שבסופה התקבל שק גדוש בעלים בצבע ירוק כהה. כל השק של העלים עבר לאמבטיה לשטיפה טובה מכל החול ולייבוש בשמש. משם למכונה ידנית שטוחנת את העלים לכדי עיסה דביקה וירוקה. כל ה- 7 ק"ג של העלים אמורים להספיק לכמות של סיר מרק משפחתי כ- 10- מנות בלבד.

הכנת המרק: 
חצי ק"ג בשר שפונדרה/2 כרעיים/5 גרונות
שמים את הבשר בסיר עם מים.
כשהמים רותחים מנקים את כל הקצף שצף על פני המים
מוסיפים 2 עגבניות שלמות, 1 בצל שלם, ראש שום
שמים על אש קטנה עד שהבשר מתבשל.
מסננים את העגבניות והבצל תוך כדי מעיכתם אל תוך המסננת שיעבורו נקי והמים יהיו צלולים.
יש להוסיף ראש נוסף של שום כתוש ולטגן במחבת עם 2 כפות כוסברה יבשה.
את כל זה לזרוק למרק.
להוסיף 2 כפות מרק עוף ומלח.
להוסיף את כל מחית המלוחייה לתוך המרק ולבחוש עד שהמרק הופך להיות חלק.
מרתיחים פעם אחת וסוגרים את האש.
המרק מוכן.

מבשלים אורז לבן ואוכלים לצד המלוחייה.
יש כאלה שלוקחים כף אורז ועליה כף מלוחייה ואוכלים יחד.
סבתא נהגה לקנות לחם טרי, לבצוע אותו, לטבול הכול במלוחייה וכל הילדים היו באים לידה שתאכיל אותם. בערבית קוראים לפעולת האכילה ביד ולטבילה של הלחם ראמס (rames). מהצלחת הזו היו אוכלים כל הילדים בחצר. זה מדהים שמצלחת מלוחייה אחת שבעו כל כך הרבה פיות. הילדים היו שואלים את סבתא מתי כבר תכין מלוחייה. הם היו מצפים בקוצר רוח למנה החמה של הנוזל הדביק והירוק.

אמא מספרת שכשסבתא הכינה את המלוחייה הייתה חגיגה בבית. המאכלים היו בהתאם לעונות. כל מאכל בעונתו לפי הירק שצמח. למשל בפסח אכלו פול. בעונה אחרת אכלו במיה. בקיץ היה כיף מספרת אמא. כל הילדים היו בחוץ משחקים בחצר של סבתא עם המלוחייה. סבתא גרה בבית בסגנון ערבי שבנו הטורקים בתקופה העותמנית על עמודים. הייתה חצר מאוד גדולה ומסביבה גרים כל הדיירים. ביתה של סבתא היה ענק. כל הילדים היו משחקים בחצר המרכזית המשותפת לכל השכנים. סבתא יצאה החוצה לחצר עם המלוחייה ונתנה לכל הילדים בשכונה לאכול.
היו זמנים...